אולם ביתי – בראדלי סנטר (בינתיים לפחות) – מכיל 18,800 מקומות ישיבה (קצת פחות מ80% תפוסה בעונה האחרונה, מקום חמישי מהסוף)מאמן – ג'ייסון קיד

GM – ג'ון האמונד

ב14-15 – 41-41 ומקום שישי במזרח – שיפור של 26 ניצחונות אחד מהעונה שעברה – והפסד בשישה משחקים (וב54 הפרש במשחק השישי!) מול שיקאגו בסיבוב הראשון

שחקנים שהגיעו – גרג מונרו (FA ממילווקי), גרוויס ואסקז (טרייד מטורונטו), כריס קופלנד (FA מאינדיאנה), רשארד וון (בחירה 17 בדראפט האחרון)

שחקנים שעזבו – זאזא פאצ'וליה (טרייד לדאלאס), ג'ארד דאדלי (טרייד לויזארדס), ארסן איליאסובה (טרייד לפיסטונס)

חמישייה – MCW – מידלטון – יאניס – פארקר – מונרו

חמישייה שנייה – ואסקז – או.ג'יי מאיו – קופלנד – הנסון – פלאמלי

עוד: ג'רד ביילס, טיילר אניס, רשארד וון

מה היה:

הבאקס, אחרי עונה מסויטת עם המאזן הגרוע בליגה (וגם לא בליגה – 4 נצחונות פחות מפילי), הגיעה לעונה האחרונה חמושים בג'בארי פארקר המבטיח ובמעט מאוד ציפיות. הנה התחזית של וואלה! בפריוויו שלהם מלפני שנה:

הילדים עוד לא מוכנים, כמו גם קיד כמאמן. פארקר ויאניס יראו ניצוצות של גדולה (אני מאמין גדול בשניהם) אבל חוסר העקביות שלהם יתבטא לאורך העונה, ההתקפה תקרטע. סנדרס יחזור לשפיות (יחסית) וידאג לייצב את ההגנה (יחסית). נייט יראה עוד טיפה שיפור, מידלטון ייקבע את מעמדו כרול-פלייר טוב, וג'ארד בייליס יגנוב דקות מאו. ג'יי. מאיו, שיצטרך להחליט מה הוא רוצה מעצמו, אם יחליט נכון, מעט מנהיגות מצדו אולי תוסיף כמה ניצחונות למאזן. 58:24, מקום 13 במזרח.

נשבע לכם. כולל הקטע על סנדרס והשפיות. וזה לא שוואלה! משוגעים – הבאקס נראו כמו עוד קבוצה מאוד חלשה בRe-Build לא ממש מובן, שלא יתקדם מספיק מהר בגלל חוזים כמו מאיו איליאסובה ודאדלי. נראה כאילו התקוות שלה מסתכמות בשיפור של כמה מקומות הודות לעונות טובות מהצפוי של ג'בארי וסנדרס ואולי יאניס, וקיד נראה כמו הימור גדול שיקח זמן אחרי הפיאסקו שלו בנטס. זה היה הסיפור.

אבל קצת כמו הסאנס של לפני שנתיים, הבאקס רצו לספר סיפור אחר. הם החליטו לרוץ ל30-23 חיובי עד האולסטאר, ולהכפיל כבר בשלב הזה (!) את כמות הניצחונות שלהם מהעונה שעברה. נייט שיחק כמו אולסטאר (אבל לא נבחר), יאניס עשה קפיצה יפה ודי מתבקשת, ודאדלי לא שיחק כמו ששחקן שהיה צריך לשלם בחירת סיבוב ראשון כדי להיפטר ממנו אמור לשחק. אבל השחקנים לא היו מרכז הסיפור.

באחת ההפתעות הגדולות של העונה, הסתבר שג'ייסון קיד – שלא הראה רמז לזה בברוקלין – הוא מאמן ממש טוב! קיד, שנוטים לשכוח כמה חזקות הגנתית היו הקבוצות שלו בפיניקס ובניו ג'רזי (אבל לא בדאלאס…), הביא את אותה הרוח למילווקי, וסכמה הגנתית אגריסיבית כמעט לידי גיחוך הובילה את הקבוצה למקום השני בליגה בדירוג הגנתי, עם ים של אתלטיות וידיים ארוכות, ובעיקר עם היכולת של רוב הסגל לשחק ביותר מעמדה אחת. קצת כמו שראינו מגולדן סטייט, הראשונה בדירוג הגנתי, וקצת כמו הדברים שקיד הראה בימיו כשחקן.

דווקא שתי התקוות העיקריות, ג'אברי וסנדרס, התחילו את העונה לאט, והגיעו מהר מאוד לשני מצבים מאוד שונים שלהם מכנה משותף אחד – שניהם לא יכלו לשחק כדורסל ולקחת חלק בריצה הזאת.

ודווקא אז, ברגעים שהיה נראה שהבאקס מאיימים על יתרון ביתיות בפלייאוף, הם החליטו לקחת צעד אחורה, ולהעביר את ברנדון "כמעט-אולסטאר" נייט תמורת MCW מפילדלפיה + חלקים (אניס ופלאמלי מפיניקס).

ההיגיון היה ברור – הבאקס לא רצו להיות אלה שיצטרכו לשלם לנייט את חוזה המקסימום שלו בקיץ, והעדיפו לקבל רכז פחות טוב אבל עם יותר אפסייד (והתאמה נהדרת לשיטת המשחק שלהם), ועם עוד שנתיים וחצי על חוזה רוקי. במהלך הזה, הבאקס קיבלו החלטה מודעת לוותר על העונה, כדי לשמור על גמישות כלכלית לקראת הקיץ. סיום פושר לעונה הוביל אותם למאזן 41-41 ולהפסד קל בפלייאוף לשיקאגו השכנה.

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון(!):

האמונד התחיל לעבוד מוקדם – כבר שבועיים לפני הדראפט, הוא העביר את איליאסובה לדטרויט תמורת חוזים לא מובטחים שנחתכו בהמשך. ביום הדראפט, הבאקס חיפשו להתחזק ביותר מהבחירה ה17, והשיגו בטרייד מהראפטורס את גרוויס ואסקז הארוך שיעזור בקו האחורי. המחיר – בחירת סיבוב ראשון מוגנת טופ 14 מהקליפרס – היה כבד עבור שנה אחת של רכז מחליף, אבל ואסקז – רכז בגובה 1.98 מטרים – מתאים מאוד למה שמנסים לעשות במילווקי, ועונה על הצורך הנואש במחליף איכותי לMCW כשדברים משתבשים.

מרגע פתיחת שבוע המורטוריום, הבאקס לא בזבזו שנייה – בהסכמת שלושת הצדדים, ג'ארד דאדלי לא יצא מהאופציה שלו בחוזה, והועבר בטרייד כמעט בחינם לוושינגטון. מיד לאחר מכן, מידלטון סיכם על חוזה לחמש שנים, קצת מתחת למקסימום, שיחזיר אותו לוויסקונסין, וגרג מונרו, באחד המהלכים הגדולים של הקיץ, החליט לוותר על הצעות מהלייקרס והניקס ולהענות להצעת מילווקי לחוזה מקסימום ל3 שנים.

כתבתי כבר על שני החוזים פה ופה אבל בקצרה – שניהם שווים את הכסף, בעיקר מידלטון, ומונרו יכול להיות זה שיקפיץ את הקבוצה עוד מדרגה בכך שיענה על הצורך הנואש של הקבוצה ביכולת התקפית במשחק עומד. לסיום, הם ניצלו את המצוקה של דאלאס נטולת ג'ורדן וצ'נדלר כדי להיפטר גם מהחוזה של זאזא בטרייד, בתמורה לבחירת סיבוב שני עתידית.

ובאמת לסיום (ורק בקושי לפני סגירת הגיליון…) , הם העניקו הארכת חוזה של 44 מיליון דולר ל4 שנים לג'ון הנסון. אני לא אשקר – זה המון לשחקן עם פחות מ4000 דקות קריירה, שיכול להתברר כGloryfied ברנדן רייט. אבל הנסון הספיק להראות משהו בשנתיים האחרונות – הוא רים פרוטקטור עילית (באמת – הוביל את הליגה בקצב חסימות עם אחת כל 9 דקות), והוא מצליח לסיים באחוזים יפים באזור הטבעת, אם כי רק ביד שמאל. הוא יכול להיות סוג של רודי גוברט עם קצת מזל.

זה קיץ טוב מאוד. איליאסובה ודאדלי, שנתנו עומק בעמדות הפורוורד וגיוונו קצת את הקו הקדמי, יחסרו, אבל פארקר שחוזר מפציעה אמור לחפות על כך בעונה מלאה ראשונה, והנסון אמור להיות מסוגל לספק השנה יותר מ18.3 דקות טובות מהספסל. ואסקז ימלא חור שהיה בולט מאוד מאחורי קרטר וויליאמס בעונה שעברה, ומונרו יהווה שדרוג התקפי עצום על כל מה שהיה לעמדת הסנטר של מילווקי להציע בעונה שעברה.

לשים לב ל:

לשים לב להשתלבות ההגנתית של מונרו. התקפית, די בטוח שאנחנו יודעים מה יקרה – הוא יהיה גו-טו-גאי מספר 1 בהתקפה העומדת של הבאקס, קצת יסתום את הצבע לחדירות של יאניס וMCW, אבל סה"כ ישדרג אותם בגדול ברגעים שצריך נקודות.

הגנתית, הוא עלול להיות בעיה. העיקרון המרכזי בהגנה של קיד הוא העזרה על הפיק&רול – יציאה חזקה של הגבוה והבאת שחקן שלישי שיסגור את נתיב החדירה/מסירה בשלבים מוקדמים של המהלך, כדי להכריח את היריבה לנסות למסור את דרכה למשהו אחר.

זאק לואו קרא לזה "הגנת NBA על קפאין" וברור למה – זה סגנון משחק שדורש תנועה בלתי פוסקת מכל שחקני ההגנה של הבאקס, כולל הסנטר. קיד שנא בברוקלין את זה שלופז לא יכל לעשות את הדברים האלה, ובעונה בעברה התמזל מזלו עם סנדרס ופאצ'וליה, שניים שעשו את כל זה בצורה מצוינת, וגם יכלו לשמור על הגארדים שהם קיבלו בחילופים לפרקי זמן קצרים.

מונרו הוא לא שחקן כזה. הוא כבד ובלי עבודת רגליים טובה, ובכל השנים שלו בדטרויט העדיף להישאר נמוך ולתת לגארד לבוא אליו. זה לא יעבוד אצל קיד, ויהיה מאוד מעניין לראות איך הוא יתמודד עם יריבות שיביאו את מונרו לפיק & רול 5 פוזשנים ברציפות.

לשים לב לג'בארי פארקר, שכבר חזר לאימונים מלאים ואמור לפתוח את העונה בריא, גם אם תחת הגבלת דקות בחודש הראשון. אם מונרו אמור להיות הנשק העיקרי שישדרג את ההתקפה של הבאקס, ג'בארי בריא יכול וצריך להיות הנשק המשני. הפציעה קצת השכיחה את ההייפ שהיה סביבו לפני שנה (לקחתי אותו במקום 134 בפנטזי!!), אבל עדיין מדובר באותו שחקן – וזה שחקן טוב מאוד.

די נדיר שבחירת טופ 5 מוצאת את עצמה בקבוצה עם ציפיות פלייאוף גבוהות, והרבה פעמים זה מוביל להתפתחות מואטת (אוטו-פורטר, אלכס לן, קודי זלר, וכמובן דארקו מיליצ'יץ האלמותי). אבל ההתקפה של הבאקס היא של קבוצת תחתית (מקום 6 מהסוף בשנה שעברה בדירוג התקפי), והם חייבים את התרומה של ג'בארי, שגם הגיע יותר מוכן לNBA מכל הרשימה הנ"ל, וכבר הראה שהוא שייך ב25 המשחקים הראשונים של העונה שעברה. הוא יכול לפרוץ בסיטואציה הזאת.

לשים לב לזה שהמזרח נחלש – 3 מתוך 5 הקבוצות שסיימו מעל הבאקס איבדו שחקן חמישייה בקיץ, ורק אחת מאחוריהן (מיאמי) השתפרה באופן ניכר. השנה – אפילו יותר מתמיד – המזרח פתוח, ועונה טובה באופן ריאלי של כל אחת ממילווקי/מיאמי/שיקאגו/אטלנטה/טורונטו/וושינגטון יכולה להוביל אותן עד לגמר המזרח.

לשים לב לזה שאין שחקן בליגה, ובהיסטוריה הקרובה שאני זוכר, שקשה יותר לחזות איך תראה העונה שלו מיאניס אנטטוקומפו. הוא יכול לדרוך במקום ולשמור על בערך אותה התפוקה מהעונה שעברה, והוא יכול להפוך את מילווקי למה שפול ג'ורג' הפך את אינדיאנה לפני שלוש שנים – מספר שתיים ברזל במזרח לכמה שנים. מתוך שחקנים שפרצו בגיל כל כך צעיר, הסקאלה נעה כל הדרך מתד יאנג בWORST-CASE, דרך קירילנקו וסמית בOK-CASE, וגבוה עד לטרייסי מקגריידי בBEST-CASE:

הקפיצה המשמעותית בקריירה של שלושת השחקנים האחרונים בטבלה הזו הגיעה בגילאים 22, 21 ו21. יאניס יהיה בן 21 בדצמבר. מישהו רוצה להמר נגדו?

לשים לב לסיטואציית השכר במילווקי, שאחרי שהעבירה 3 חוזים גדולים בטריידים הקיץ, תהנה מכך ש3 מ5 שחקני החמישייה שלה יושבים על חוזי רוקי שמסתכמים בקצת יותר מ9.5 מיליון דולר לעונה וימשכו לפחות עד 2017. בהנחה והיא לא מחדשת בקיץ הבא את החוזים הנגמרים של או.ג'יי מאיו וגרוויס ואסקז, יהיו לה יותר מ40 מיליון דולר לבזבוזים תחת תקרת השכר החדשה – מספיק לעוד שחקן מקסימום ו2 שחקני רוטציה טובים.

ובגלל זה העונה הקרובה כל כך חשובה – עונה כושלת והישארות מחוץ לפלייאוף תשאיר אותם תקועים בלי שוק של שחקנים שרוצים לבוא ועם הכסף ביד (פורטלנד). עונה סבירה של דשדוש במקומות 4-5 במזרח תוביל להשקעה של הכסף הזה ברול פליירס טובים שישפרו את הקבוצה, אבל לא באמת יעבירו אותה שלב מטאפורי (בוסטון). אבל עונה טובה מאוד, בצירוף עם ההבטחה שבסגל הצעיר ובשיטה של קיד, יכולה לגרום לאחד מהGame-Changers של השוק בשנה הבאה להחליט לבוא (יוסטון של לפני שנתיים).

תחזית (או – תקפצו לכאן אם אין לכם כוח לקרוא 1000 מילים):

מאוד מאוד אופטימית. בין קיד בעונה שנייה, יאניס, פארקר, מונרו, ואפילו MCW והנסון, יש יותר מידי הבטחות כדי שאף אחת לא תתקיים. אני רואה באופק התדרדרות הגנתית קלה ושיפור התקפי מאסיבי, שהופך את הקבוצה לקצת יותר מלהיבה ומחזיר קצת מהקהל האדיש לאולם. עונות פריצה של יאניס ופארקר, עוד עונה סולידית וסופר יעילה של מידלטון, וגם שנה רעה מהצפוי של מונרו לא מפריעה לעונה סדירה טובה של הבאקס עם פלייאוף עוד יותר טוב.

48-34 – קפיצה של 7 ניצחונות ו2 מקומות למקום הרביעי במזרח – והפסד בסיבוב השני לקליבלנד. האמונד מקבל עוד בונוס על העבודה הקשה בקיץ הזה כשג'ף טיג/אל הורפורד/זה-שאין-לנקוב-בשמו מסכימים להגיע לעיר בקיץ הבא.

לעקוב אחר @omermazig